top of page
ראיון עם דודתי אנה:י

אנה (ברלדיאן) אהרונוביץ, שם המשפחה על פי מה שידוע לי ששם המשפחה הוא קרואי על עיר ברומניה, שמי הוא על פי סבתא שלי שקראו לה חנה ובאנגלית אומרים אנה. הוריי הם סופה ואיגור, ואחי הוא אלכס (סשה).י

 בבית הולדתי דיברנו ברוסית, אבי ואמי עבדו כמהנדסים, אמי נולדה בבלדה במולדובה ואבי נולד בזסקזגן שבקזחסטן, גרנו בדירה בעלת 3 חדרים לא היה בבית טלפון ומאחורי הבית היה לנו שטח שגידלנו בו ירקות ופירות, כשהורי היו בעבודה אחי לא רצה שאני ישחק עימו אז הוא שם אותי על המיטה הגבוהה ועל גלגלים, פחדתי לקפוץ ואחי הלך לשחק ואחרי 5-4 שעות הוריי חזרו וירדתי מהמיטה. הייתי אוכלת פלנטה ותפוחי אדמה, הייתי חוגגת חגים יהודים וחג המולד.י

  למדתי בבית ספר, למדתי בבית ספר כללי, לימדו בשפה רוסית אבל למדנו גם רומנית ואנגלית, חשבון, סיפרות, מדעים, ספורט, מוזיקה ועוד מקצות כאלו.י

 יש לי כמה חברות שאני איתן בקשר, היינו יוצאות החוצה ומשחקות בכדור, הייתי בארגון של מפרגה הקומוניסטית לצעירים.י

פגשתי את בעלי ב2/9/2000, באשדוד. חבר שלי ושל בעלי הפגיש בינינו במסיבה, כן שירתתי בצבא הייתי פקידת לשכה.יי

עליתי ב-24/6/1990, נסעתי ברכבת לבוקרשט ומשם במטוס לארץ ישראל. הוריי החליטו, קשיים קצת, היינו צריכים למכור הכל ולא אמרתי לחברותיי שאני נוסעת,  כן היו קשיים להיקלט כי לא ידעתי את השפה, אני זוכרת כשירדנו מהמטוס היה ריח חזק של פרי הדר. ביום הראשון בבית ספר לבשתי חולצה אדומה ונגעו בי כאילו הייתי בגן חיות.י

ראיון עם סבתי תמרה:י

​​תמרה פרדמן, משמעותו של שם המשפחה פרדמן ביידיש זהו סוס כלומר פרד חלק משם המשפחה. לא ממש בחרו את שמי מפני שאבי רצה מאיה ואמי רצתה מרה ולבסוף בית החולים בחר מפני שאלו שמות שלא התקבלו פעם. הורי הם זינה וניקולאי. אין לי אחים.י

נולדתי ב- 31/5/1944 בריגה,לטביה. הוא עבר הרבה דברים כמו שלטונות לקומניסטי, את העזיבה מברית המועצות ועוד הרבה דברים.י

בבית דיברו לטבית ורוסית היום אני דוברת רוסית, קצת לטבית, קצת אנגלית וקצת עברית. אמי עבדה כציירת ואבי היה רכש ברכבת, איפה שאני נולדתי ריגה, לטביה, הורי היו שם כל חייהם. זהו היה בית קטן בו אני והורי גדלנו מפני שהייתי בת יחידה לא היו לי אחים, בקיץ היה לי בית חופשות הוא היה רחב עם גינה ליד הים. פעם בבית אני הלכתי למסיבה של חברות שלי כשהייתי חולה אך לפני שהלכתי ניקיתי את הבית והייתי חולה 40 מעלות חום. לא היו מאכלים מיוחדים שאני זוכרת, חגגתי חגים כאלו: חג האישה הבין לאומי, פסח והסלבסטר.י

למדתי בבית ספר בילדותי הוא היה בית ספר כללי, שם למדתי בלטבית ולמדנו מקצועות רבים כמו מתמטיקה מדעים ועוד.י

פגשתי את בעלי בריגה, לטביה בסביבות שנת 1960. לא שירתתי בצבא מפני ששם בלטביה היה אסור לנשים לשרת בצבא.י

עליתי ב1995 לארץ, עליתי במטוס מלטביה לישראל. היו קשיים להיקלט בארץ מפני שלא הייתה לי ולבעלי עבודה ולא ידנו את השפה.י

 

ראיון עם בת דודתי ליאה:י

​​י

ליאה אהרונוביץ, על פי מה שידוע לי ששם המשפחה שלי הוא מאהרון מהתנ"ך, אני יודעת ששמי הוא על שם סבתא רבה שלי מצד אבא שלי ששמה לילה וגם מהצד השני ששמה לאה, גם על פי הנסיכה ליאה ממלחמת הכוכבים. שם הורי הם אנה ודניאל, אחיי הם מיקה ועידן.י

תאריך הולדתי הוא 5/10/2003, נולדתי בתל אביב בבית חולים איכילוב וגרתי בגבעתיים ואחר כך עברתי לתל אביב כשהייתי בת שלוש ועד היום אני גרה בתל אביב.י

 בבית דיברנו בעיקר רוסית אך גם עברית וכיום אני עדין דוברת אותן, הוריי עבדו (עובדים) אבי בחברת צעצועים (game plast) אמי לומדת רפואה ובעלת דוקטורט. בבית אכלנו כל מיני מאכלים אנו מגוונים, אני עדין חוגגת בישראל את החגים היהודים ואין כל כך זיכרונות.י

אני לומדת בבית ספר שמדברים בשפה עברית, ואני לומדת את כל המקצעות שלומדים כיום (2014), אני יחסית תלמידה חרוצה בבית הספר.יאני נפגשת עם חברותיי יש הרבה ריבים ואנו די הרבה בטלפונים, אני בחברת נוער בצופים בשבט דן והמדריכים הם בני 17.י

.

ראיונות משפחתיים

bottom of page